עזרא, פרק ה׳, פסוק י״א

תארו לעצמכם שמישהו פתאום ניגש אליכם ושואל למה אתם בונים מבנה במקום מסוים, איך הייתם מסבירים לו שהמקום הזה באמת שלכם? זה בדיוק מה שקרה למנהיגי היהודים כשנציגי השלטון הפרסי שאלו אותם מדוע הם בונים מחדש את בית המקדש. המנהיגים ענו להם בשפה הארמית, והמילים וּכְנֵמָא פִתְגָמָא הֲתִיבוּנָא לְמֵמַר פירושן שבדיוק בזו הלשון הם השיבו להם. בתשובה שלהם היו שלוש סיבות חשובות. קודם כל, הם אמרו אֲנַחְנָא הִמּוֹ עַבְדוֹהִי דִי אֱלָהּ שְׁמַיָּא וְאַרְעָא, כלומר אנחנו העבדים של ה', והבית נבנה לכבודו. לאחר מכן הם הסבירו שיש להם זכות היסטורית על המקום ואמרו וּבָנַיִן בַּיְתָא דִּי הֲוָא בְנֵה מִקַּדְמַת דְּנָה שְׁנִין שַׂגִּיאָן. הם הבהירו שהם לא מקימים בניין חדש לגמרי, אלא רק בונים ומשקמים בית שכבר היה בנוי שם שנים רבות קודם לכן. כדי להראות עד כמה המקום הזה חשוב ורשמי, הם הוסיפו וּמֶלֶךְ לְיִשְׂרָאֵל רַב בְּנָהִי וְשַׁכְלְלֵהּ. כלומר, הבית המקורי נבנה והושלם בעבר על ידי מלך גדול ושליט של עם ישראל, והם התכוונו כמובן לשלמה המלך.