למשמע הבשורה מפי אורחים שחשבה לבני אדם רגילים, וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ מתוך פקפוק, כשהיא מגחכת בסתר לבה או מתבוננת בבטנה המצומקת בתמיהה. היא חשבה לעצמה לֵאמֹר כיצד ייתכן שאַחֲרֵי בְלֹתִי, לאחר שזקנתי ובלה בשרי, הָיְתָה־לִּי עֶדְנָה ואזכה מחדש למראה נעורים, לאורח נשים או לחשק זוגי. ייתכן ששרה כבר חוותה באותו יום את נס ההתחדשות הגופנית ולכן תיארה זאת כעובדה מוגמרת בלשון עבר, אך ספיקה נותר בעינו משום שוַאדֹנִי זָקֵן. לדעתה, גם אם גופה שב לאיתנו, בעלה אברהם נותר בזקנותו ולכן היריון נראה בעיניה כדבר בלתי אפשרי.
בראשית, פרק י״ח, פסוק י״ב
פרשת וירא
וַתִּצְחַ֥ק שָׂרָ֖ה בְּקִרְבָּ֣הּ לֵאמֹ֑ר אַחֲרֵ֤י בְלֹתִי֙ הָֽיְתָה־לִּ֣י עֶדְנָ֔ה וַֽאדֹנִ֖י זָקֵֽן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.