המלאך השליח, או ה' בכבודו ובעצמו, מתערב בשיחה ופונה אל אברהם בשאלה לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה, ובכך מתגלה לאברהם כי אורחיו הם שליחי אל היודעים נסתרות. התוכחה מופנית כלפי שרה משום שצחוקה נבע מספק מוחלט, בניגוד לאברהם שצחק מתוך שמחה, או לחלופין כדי להוכיח את שניהם יחד בעקיפין ומבלי לבייש את אברהם. השאלה הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד מתארת את תמיהתה הגדולה של שרה, ומשמעותה היא האם הדבר אכן יאומן ובאמת ובתמים יתרחש הפלא. בסיום הדברים ה' מצטט את שרה כאומרת וַאֲנִי זָקַנְתִּי, תוך שהוא משנה את דבריה או משמיט את העובדה שבמקור היא תלתה את הספק בזקנתו של אברהם, וזאת מפני דרכי שלום וכדי לשמור על כבודו.
בראשית, פרק י״ח, פסוק י״ג
פרשת וירא
וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־אַבְרָהָ֑ם לָ֣מָּה זֶּה֩ צָחֲקָ֨ה שָׂרָ֜ה לֵאמֹ֗ר הַאַ֥ף אֻמְנָ֛ם אֵלֵ֖ד וַאֲנִ֥י זָקַֽנְתִּי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.