וַיִּפְנוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים מנקודת הפרידה שבה סיים אברהם ללוותם, ועזבו בשתיקה ומבלי להפנות אליו את עורפם כדי שלא להפריע לתפילתו. בעוד ששניים מהמלאכים וַיֵּלְכוּ סְדֹמָה, וְאַבְרָהָם עוֹדֶנּוּ עֹמֵד ושקוע בדבקות נבואית, מסרב להתייאש ומתכונן לבקש רחמים על העיר שנידונה לחורבן. אף שה' הוא זה שהמתין לאברהם בזמן שטיפל באורחיו, התורה כותבת שאברהם עמד לִפְנֵי ה' בלשון מעודנת ומתוך כבוד כלפי מעלה. ויש המפרשים זאת כפשוטו, שאברהם לא חזר לאחוריו אלא ניגש באופן פעיל כדי להתפלל.
בראשית, פרק י״ח, פסוק כ״ב
פרשת וירא
וַיִּפְנ֤וּ מִשָּׁם֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים וַיֵּלְכ֖וּ סְדֹ֑מָה וְאַ֨בְרָהָ֔ם עוֹדֶ֥נּוּ עֹמֵ֖ד לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.