וַיהֹוָה אָמָר בלבו או לפמלייתו מתוך תמיהה, האם ראוי להעלים והַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם את חורבן סדום המתוכנן. מחשבה זו עולה בזמן שאברהם מלווה את המלאכים, כדי למנוע מצב שבו יברך אותם לשלום ויבטל את גזירתם, או שישתתף בתום לב בלוויית משחיתים. ה' בוחר לשתף אותו באֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה משום שסדום נכללת בארץ שהובטחה לאברהם, וכן בזכות הקשר האינטימי ביניהם בהיותו נביאו ואהובו של ה'. שיתוף זה נושא גם מטרה חינוכית, שכן הבנת משפט ה' ברשעים הכרחית כדי שאברהם יוכל להדריך את האומה העתידית בדרך הצדקה. כמו כן, הגילוי מעניק לאברהם, המייצג את מידת החסד, הזדמנות אחרונה לנסות וללמד זכות על העיר בטרם תושמד.
בראשית, פרק י״ח, פסוק י״ז
פרשת וירא
וַֽיהֹוָ֖ה אָמָ֑ר הַֽמְכַסֶּ֤ה אֲנִי֙ מֵֽאַבְרָהָ֔ם אֲשֶׁ֖ר אֲנִ֥י עֹשֶֽׂה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.