בראשית, פרק י״ח, פסוק כ״ה

מעשה שאינו ייתכן ואינו ראוי לכבודו של ה' מעורר זעזוע המובע במילים חָלִלָה לְּךָ, בין אם כאזהרה מפני חילול השם ובין אם כבקשה להמתין עם הגזירה. הדרישה להימנע מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה או מכל מעשה דומה לו, נובעת מכך שהחלטה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע תגרום לעולם לחשוב שה' משמיד ללא אבחנה ותמנע כל תועלת מוסרית. במצב כזה ייווצר שוויון מוחלט שבו וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע, וההמונים יטעו לחשוב שהדין מעוות גם אם אותם צדיקים היו ראויים לעונש מצד עצמם. מתוך פליאה ותמיהה עצומה, או לחלופין כקביעה נחרצת, עולה השאלה הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט. זעקה זו, המופנית לה' או לשליח הדין מטעמו, נועדה להבטיח שהצדק האלוהי המוחלט ייראה ויובן גם בעיני החברה האנושית.