יעקב עמד ופיקח מקרוב בשעה שותעבר המנחה על פניו, כדי לוודא שמשלחת העדרים מסודרת ומוכנה לפיוס אחיו. לצד זאת, המילים על פניו מבטאות גם את המועקה והתסכול שחש על הטרחה וההשפלה שנדרשו ממנו במצב זה. בעוד מוליכי המנחה התקדמו הלאה, והוא לן בלילה ההוא במחנה ונשאר מאחור עם משפחתו ורכושו. השהות במחנה מתארת היערכות צבאית של ממש, שבה יעקב לא ישן בנוחות באוהלו אלא בחוץ על הארץ, חמוש ודרוך למתקפת פתע, תוך שהוא נשען על השגחת ה'. לינה זו בתוך מחנה עצום ממחישה את הברכה הרבה לה זכה, בניגוד מוחלט ללינתו כשהיה בודד וחסר כל בתחילת דרכו.
בראשית, פרק ל״ב, פסוק כ״ב
פרשת וישלח
וַתַּעֲבֹ֥ר הַמִּנְחָ֖ה עַל־פָּנָ֑יו וְה֛וּא לָ֥ן בַּלַּֽיְלָה־הַה֖וּא בַּֽמַּחֲנֶֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.