בראשית, פרק ל״ב, פסוק כ״ז

בתום המאבק הלילי גובר יעקב על המלאך באופן מוחלט, עד שהלה נותר כבול בידיו ונאלץ להתחנן שַׁלְּחֵנִי, שחרר אותי. המלאך מסביר את דחיפות בקשתו בכך שכִּי עָלָה הַשָּׁחַר, שכן כוחות הדין והחושך שהוא מייצג מאבדים את כוחם באור יום, או לחלופין משום שהגיע זמנו לומר שירה לה'. יעקב מסרב לשחררו ללא חותם סופי של ניצחון ומכריז לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם־בֵּרַכְתָּנִי. אין זו בקשה לברכה חדשה, אלא דרישה לקבלת מרות שבה המלאך יודה כי ברכות יצחק שייכות ליעקב בדין, ואולי אף ירפא את ירכו הפגועה ויעזוב את המקום בשלום וללא איבה.