בראשית, פרק ל״ב, פסוק ז׳

השליחים חוזרים עם מסר מאיים שהסיקו ממראה עיניהם, שכן עשיו מתוך יהירותו סירב לענות להם ישירות. הם מדווחים כי באו אֶל אָחִיךָ אֶל עֵשָׂו, כלומר יעקב קיווה למצוא אח אוהב אך גילה את עשיו שעדיין אוחז בשנאתו, גם אם הציג כלפי חוץ חזות מבלבלת של אחווה. השליחים מוסיפים כי וְגַם הֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ, ובעוד שניתן להבין זאת כהקבלה פשוטה להליכת יעקב, מסתמן כי זוהי הסלמה שבה עשיו יוצא באופן פעיל לעמת אותו. אף שייתכן כי השליחים סברו שעשיו מגיע עם צבאו רק כדי לחלוק כבוד, יעקב הבין מיד כי העובדה שוְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ מעידה על הסתמכות על כוח צבאי שנועד למלחמה או לכל הפחות להטלת אימה.