בראשית, פרק נ׳, פסוק ט״ו

קרה לכם פעם שחששתם שמישהו עדיין כועס עליכם בגלל משהו שקרה מזמן? לפעמים, כשאנחנו מרגישים אשמים, אנחנו נהיים רגישים לכל שינוי קטן. זה בדיוק מה שקרה לאחים של יוסף אחרי שאבא שלהם, יעקב, נפטר. פתאום, וַיִּרְאוּ אֲחֵי יוֹסֵף שמשהו השתנה. כשיעקב היה בחיים, יוסף תמיד הזמין אותם לאכול יחד איתו, אבל עכשיו הוא הפסיק. האחים נבהלו וחשבו שיוסף מתרחק מהם, אבל האמת היא שיוסף עשה זאת מתוך כבוד. הוא פשוט לא רצה לשבת בראש השולחן מעל אחיו הגדולים ראובן ויהודה, וכשליט מצרים הוא גם לא יכול היה לשבת מתחתיהם, ולכן בחר לאכול בנפרד. אבל האחים המפוחדים אמרו לעצמם לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף. המילה לוּ כאן פירושה אולי או שמא, והמילה יִשְׂטְמֵנוּ מתארת שמירת טינה וכעס עמוק בלב. הם פחדו שיוסף שמר את הכעס שלו בפנים כל השנים, ועכשיו הוא יתנקם בהם וְהָשֵׁב יָשִׁיב לָנוּ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר גָּמַלְנוּ אֹתוֹ. הם לא חששו סתם מעונש רגיל, אלא פחדו מנקמה מחושבת ומדויקת. הם דאגו שיוסף ימצא דרך למכור אותם לעבדים, בדיוק כפי שהם עשו לו בעבר.