יצא לכם פעם לחזור הביתה אחרי מסע ארוך וחשוב במיוחד? זה בדיוק מה שקרה ליוסף, לאחיו ולכל המצרים שהצטרפו אליהם. אחרי ההלוויה המפוארת של יעקב בארץ כנען, כולם עושים את הדרך חזרה למצרים. אם נשים לב למילים הוּא וְאֶחָיו וְכָל־הָעֹלִים אִתּוֹ, נגלה משהו מעניין. בדרך הלוך, המצרים הלכו בראש והאחים מאחור. אבל בדרך חזור הסדר השתנה, ויוסף ואחיו צעדו ראשונים. למה זה קרה? המצרים ראו עד כמה מלכי כנען כיבדו את יעקב, ובעקבות זאת הם התמלאו בכבוד עצום כלפי בניו ונתנו להם להוביל את הדרך חזרה.
המילים וְכָל־הָעֹלִים אִתּוֹ מלמדות אותנו עוד דבר מיוחד, והוא שמתוך כל המחנה העצום הזה אף אחד לא היה חסר ואף אחד לא נפגע בדרך. למרות שהיה להם עימות לא פשוט עם עשיו ליד מערת המכפלה, כולם חזרו בשלום. זה קרה בזכות כך שהם היו עסוקים במצווה חשובה, ובזכותו של יעקב הצדיק.
בסוף הדרך, המילים אַחֲרֵי קׇבְר֥וֹ אֶת־אָבִיו מדגישות במיוחד את יוסף. הרי כל האחים קברו את יעקב ביחד, אז למה מזכירים דווקא אותו? התשובה היא שיוסף הבטיח לאביו באופן אישי שהוא זה שיקבור אותו, וכאן אנחנו רואים שהוא קיים את ההבטחה שלו במלואה. בנוסף, האחים בעצמם נתנו ליוסף לנהל את הקבורה, כי זה כבוד גדול ליעקב שמי שאחראי על הלוויה שלו הוא אדם חשוב כל כך במעמד של מלך.