תארו לעצמכם שאתם צריכים להיפרד מאדם אהוב שתמיד שמר והגן עליכם. איך הייתם מרגישים? ברגעיו האחרונים, יוסף אוסף את האחים שלו לפרידה. במשך שנים הוא שמר עליהם ודאג להם במצרים, ועכשיו הוא יודע שבלעדיו יתחילו זמנים קשים יותר של שעבוד. אבל יוסף לא משאיר אותם לבד, הוא נותן להם מילים שיהיו כמו עוגן של תקווה להרבה מאוד שנים.
יוסף אומר להם אָנֹכִי מֵת. למה הוא צריך לציין את זה? יוסף רוצה להזכיר להם שהוא רק בשר ודם. הוא אולי היה מנהיג חזק שדאג להם, אבל הוא זמני. לעומת זאת, ה' הוא מלך חי וקיים שלעולם לא יעזוב אותם. ה' ימשיך לדאוג להם, לפרנס אותם ולשמור עליהם גם בתוך הגלות.
ההבטחה הכי גדולה של יוסף היא המילים וֵאלֹהִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם. יוסף מבטיח להם שה' בוודאות יזכור אותם וישגיח עליהם. הוא אמנם לא יודע מתי בדיוק זה יקרה, אבל ברור לו לגמרי שהגאולה בוא תבוא. שמתם לב שהמילה חוזרת פעמיים? זו לא טעות. יוסף מעביר לאחים שלו מסורת וסימן סודי שהוא קיבל מאבא שלו, יעקב. הוא מבקש מהם להעביר את המילים האלו לילדים שלהם, כדי שבעתיד, כשיגיע הגואל האמיתי ויגיד את המילים האלו, בני ישראל יזהו שזה הוא.
בסוף דבריו, יוסף מבטיח שה' וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת. למה הוא אומר שה' יעלה אותם, ולא ישיב אותם לארץ כנען כמו שאמר יעקב? כי יעקב דיבר לילדים שבאו מארץ כנען, אז היה הגיוני לומר להם לשוב הביתה. אבל יוסף מדבר עכשיו לדור חדש שכבר נולד במצרים, ולכן מתאים לומר להם שהם יעלו לארץ. מתוך הביטחון המוחלט הזה שה' יוציא אותם משם, יוסף סומך עליהם שיקחו את העצמות שלו איתם כשיצאו. הוא לא מבקש שיקחו אותו לארץ ישראל מיד, כי הוא יודע שכרגע אין להם את הכוח והרשות לעזוב את מצרים, אבל הוא מאמין לגמרי בהבטחת הגאולה של ה'.