מסע ההלוויה של יעקב אבינו מארץ מצרים לארץ כנען חורג מממדים של אבל משפחתי, והופך לשיירה צבאית ורוחנית עצומה. ההמון הרב שליווה את ארונו כלל לא רק את בני משפחתו ושרי מצרים, אלא גם כוחות צבא ואף פמליה של מעלה, שיצרו יחד מחנה עצום ומעורר יראה.
בביאור המילה וַיַּעַל, הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שמדובר בלשון הפעיל, כלומר יוסף הוא זה שהעלה והוביל עמו את הכוחות [רשב"ם, חזקוני, הכתב והקבלה, העמק דבר]. מנגד, יש המפרשים מילה זו כפועל רגיל בבניין קל, המציין שיוסף עלה והכוחות נלוו אליו [ביאור יש"ר].
הצטרפותם של גַּם רֶכֶב גַּם פָּרָשִׁים מעוררת את השאלה לשם מה נזקק מסע הלוויה לכוח צבאי. מבחינה מילולית, רֶכֶב מתייחס למרכבות הרתומות לארבעה סוסים, בעוד הפָּרָשִׁים הם רוכבי הסוסים המשתמשים בדרבנות כדי להריץ אותם [אבן עזרא, מחוקקי יהודה]. באשר למטרת הליווי הצבאי, הפרשנים מציגים שלוש גישות עיקריות:
הגישה הראשונה רואה בכך ביטוי של כבוד. החיילים הצטרפו למסע משום שיוסף נחשב לאיש חיל נערץ בעיני אנשי המלחמה המצריים [ספורנו, ביאור יש"ר].
הגישה השנייה, לעומת זאת, סבורה כי מדובר בצורך ביטחוני ממשי. יוסף לא לקח את כל צבא מצרים, אלא בחר פלוגה ספציפית כדי לאבטח את ההמון מפני סכנות הדרך, ובמיוחד מפני התקפה מצד משפחת עשו שעלולה הייתה לערער על זכות הקבורה במערת המכפלה [העמק דבר, הכתב והקבלה]. ואכן, מסורות קדומות מספרות כי החשש התממש, וצפו נכדו של עשו ארב לשיירה ופתח במלחמה, שהסתיימה בניצחונו של יוסף ובשבייתו של התוקף [רבנו בחיי, הכתב והקבלה].
הגישה השלישית מציגה מניע פוליטי מצרי. לפי תפיסה זו, פרעה שלח את הכוחות כדי לפקח על בני ישראל ולוודא שלא ינצלו את ההזדמנות כדי לברוח, וכך להבטיח את חזרתם למצרים להמשך תוכנית השעבוד [ביאור שטיינזלץ, שפתי כהן].
תיאור השיירה מסתיים במילים וַיְהִי הַמַּחֲנֶה כָּבֵד מְאֹד. כובד זה מתפרש לא רק כריבוי של אנשים [ביאור יש"ר], אלא גם כביטוי לאבל הכבד של המצרים, שהבינו כי עם הסתלקותו של יעקב מסתלקת גם הברכה שחפפה על ארצם בזכותו [שפתי כהן].
לצד המימד הפיזי, מפרשים אחדים חושפים רובד רוחני עמוק המסתתר בפסוק. המחנה הכבד כלל גם את נוכחות השכינה, וליווה אותו כוח עליון של מלאכים וסוסי ומרכבות אש. פמליה שמימית זו ירדה כדי לחלוק כבוד אחרון ליעקב ולשמור עליו לאחר מותו, ממש כשם ששמרה עליו בחייו [רבנו בחיי, צאינה וראינה, חומת אנך].