רגע השיא של עלילת יוסף ואחיו מפגיש בין כוונות אנושיות נסתרות לבין ההשגחה האלוהית העליונה. במפגש זה מתברר כיצד מהלכים שנראים על פני השטח כטרגדיה אכזרית, מתגלים למפרע כחלק מתוכנית הצלה רחבת היקף ומוגדרת מראש.
הניגוד העמוק בין תוכניות האדם לתוכנית הבריאה מודגש כבר במילה הפותחת וְאַתֶּם, המעמידה את מחשבת האחים בסתירה מוחלטת לתוצאה האלוהית [ביאור יש"ר]. כאשר יוסף אומר שה' חֲשָׁבָהּ לטובה, הסיומת בלשון נקבה מתייחסת ל"דבר" או ל"מעשה" עצמו, שכן בשפה הארמית המילה "מילתא" (דבר) היא בנקבה [שד"ל]. בהמשך הפסוק, המילה עֲשֹׂה משמשת כשם הפועל להורות על הפעולה [אבן עזרא, מחוקקי יהודה], והביטוי כַּיּוֹם הַזֶּה מכוון למציאות המתרחשת באותו הרגע ממש – הצלת חייהם של המונים [ביאור יש"ר, ביאור שטיינזלץ], עובדה המרמזת כי באותה עת הרעב במצרים עדיין היה בעיצומו [ברכת אשר על התורה].
הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהאחים למעשה חפים מפשע, ויוסף אינו נוטר להם טינה משום שהוא מבין שפעולתם הוכתבה מלמעלה. ה' הוא שגרם להם לחשוד ביוסף, לטעות בו ולחשוב אותו לאויב [רשב"ם, ספורנו, העמק דבר]. יתרה מכך, האחים לא פעלו מתוך רשעות סתמית, אלא דנו את יוסף כדין תורה; הם ראו בו "רודף" המסכן את משפחתם, ועל כן מבחינתם הם עשו מעשה צודק וראוי [ספורנו, חתם סופר, פרדס יוסף]. יש הסבורים כי ה' ממש שלח מלאך כדי לעורר את אכזריותם ולמנוע מהם לרחם על יוסף, וזאת משום שרק דרך ירידתו למצרים ניתן היה להבטיח את קיום המשפחה והצלת ההמונים [חתם סופר].
כדי להמחיש את ניקיונם של האחים מחטא במבחן התוצאה, מובא המשל על אדם שהתכוון להשקות את חברו בכוס רעל ממית, אך בפועל מזג לו בטעות כוס יין משובח. אדם כזה פטור לחלוטין מכל עונש, אפילו בדיני שמים, שכן לא נגרם כל נזק אלא להפך – צמחה ממעשהו טובה גדולה [אור החיים, פרדס יוסף].
מנגד, קיימת גישה ייחודית ושונה לחלוטין המדייקת בלשון הפסוק ומציעה זווית אחרת על האירוע כולו. העובדה שיוסף אומר וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם ולא משתמש בפועל של עשייה ממשית, מוכיחה כי האחים כלל לא מכרו את יוסף בפועל. לפי פירוש זה, האחים רק תכננו למכור אותו כדי להכניע את גאוותו, אך המדיינים הם שהקדימו, משכו את יוסף מהבור ומכרו אותו ללא ידיעת האחים. כל הסבל ואימת המוות שעברו האחים לאחר מכן במצרים נועדו לכפר מידה כנגד מידה אך ורק על המחשבה הרעה שלהם, אך ידיהם מעולם לא ביצעו את פשע המכירה עצמו [הכתב והקבלה].