יצא לכם פעם לפגוש סבא רבא או סבתא רבתא שלכם? זו זכות מיוחדת ומרגשת מאוד לראות את המשפחה ממשיכה וגדלה. בסוף חייו במצרים, יוסף זוכה לאריכות ימים ולשמחה משפחתית עצומה. הוא רואה את המשפחה שלו מתרחבת, וזו ההוכחה לכך שהברכות שסבא יעקב בירך את בניו באמת התקיימו.
כשהתורה מספרת שיוסף זכה לראות לאפרים בְּנֵי שִׁלֵּשִׁים, הכוונה היא לדור הרביעי, כלומר לבנים של הנינים שלו. כאן אנחנו ממש רואים איך הברכה של יעקב התקיימה. יעקב הבטיח שאפרים, האח הצעיר, יגדל ויהיה רב יותר ממנשה הבכור. ואכן, המשפחה של אפרים התרחבה מהר יותר, ויוסף זכה לראות ממנו דור רביעי, בעוד שממנשה ראה את הדור השלישי.
התורה מזכירה גַּם בְּנֵי מָכִיר, שהיה בנו של מנשה, כדי לספר לנו שיוסף גידל בביתו אנשים צדיקים שמהם יצאה משפחה חשובה וחכמה. ולמה הכוונה במילים יֻלְּדוּ עַל־בִּרְכֵּי יוֹסֵף? יוסף קיבל אותם באהבה גדולה מיד כשהם נולדו. הוא הושיב אותם על ברכיו, חיבק אותם, שמר עליהם קרוב אליו, גידל וחינך אותם.