חשבתם פעם מה קורה כשרוצים לחזור הביתה, אבל מישהו לא מרשה לכם לעזוב? כשמשפחת יעקב יצאה למסע הקבורה שלו בארץ כנען, הרעב במצרים כבר נגמר. האחים באמת רצו להישאר בארץ מולדתם לתמיד ולא לחזור! אבל המצרים ופרעה חששו מאוד שהם יברחו, ורצו להשאיר אותם אצלם.
לכן, כשהם יצאו למסע, הלכו איתם המון אנשים. נאמר שוכל בית יוסף יצאו לדרך, והכוונה היא לא רק למשפחה הקרובה שלו, אלא גם למשרתים ולפקידים שעבדו תחתיו. לעומת זאת, את טפם, כלומר הילדים הקטנים, הם השאירו במצרים יחד עם האימהות שנשארו להשגיח עליהם.
למה בעצם התורה מדגישה שהם עזבו בארץ גשן את הילדים ואת בעלי החיים? הרי זה די מובן שילדים קטנים וחיות לא יוצאים למסעות הלוויה. הסיבה היא שזה מסביר למה האחים חזרו למצרים בסוף. הם נאלצו להשאיר את הילדים ואת הרכוש כעירבון, מעין הבטחה מוחלטת למצרים, כדי להרגיע אותם ולהוכיח להם שהם לא בורחים וחייבים לשוב חזרה.