קרה לכם פעם שהייתם ממש כועסים, ואז לאט לאט נשמתם עמוק ונרגעתם? אחרי שנח כעס על כנען, הוא סוף סוף נרגע. ולמה זה כל כך חשוב? כי ה' נותן נבואה רק למי שנמצא ברוגע, ולא מתוך כעס. לכן כתובה שוב המילה וַיֹּאמֶר, כדי להפריד בין הכעס שהיה קודם לבין הברכה החדשה שמתחילה עכשיו.
נח רוצה לברך את בנו שם, אבל במקום לברך אותו ישירות, הוא אומר בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי שֵׁם. למה בעצם? נח אומר תודה ל-ה' על כך שעזר לשם להתנהג בצורה כל כך טובה, צנועה ומכובדת. בזכות המעשים הטובים שלו, שם זוכה להיות אדם חופשי לגמרי שהאדון היחיד שלו הוא ה'.
שימו לב לצירוף המילים המיוחד אֱלֹהֵי שֵׁם. נח רואה כאן את העתיד ומנבא שהצאצאים של שם, שהם בעצם עם ישראל, יהיו אלה שיכירו באמת את ה' וילמדו את כל העולם על האמונה בו.
בסוף דבריו, נח אומר וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ. המילה לָמוֹ פירושה "להם", ברבים. נח מסביר שהתוצאה של המעשה של כנען לא תשפיע רק עליו באופן אישי, אלא על העמים שיצאו ממנו בעתיד. להיות כפוף ולשרת אחרים זה בעצם עונש חינוכי שנועד ללמד כמה חמור לזלזל בכבוד ההורים.
מכל הסיפור הזה אנחנו לומדים משהו חשוב מאוד. אפילו נח, שהיה צדיק גדול והציל את העולם כולו, הגיע למצב לא נעים בכלל רק בגלל ששתה יותר מדי יין, מה שגרם לכל הבלגן הזה במשפחה שלו לדורות.