תארו לעצמכם איך נח ובניו הרגישו כשיצאו מהתיבה אל עולם ריק. הם פחדו מאוד וחששו שאם אנשים יעשו שוב טעויות, או אם סתם ירד גשם חזק, העולם ייהרס פעם נוספת. בגלל הפחד הגדול הזה, נח אפילו חשש להביא עוד ילדים לעולם. ה' קורא את המחשבות של נח, מבין ללבו ומרגיע אותו. ה' אומר וַאֲנִי, כלומר הוא מציע להם חלוקת תפקידים: אתם תדאגו להביא ילדים וליישב את הארץ, ואני מצידי אשמור עליכם.
ה' מבטיח להם הבטחה חזקה וקורא לה בְּרִיתִי. למה ה' צריך לכרות איתם ברית אם הוא כבר הבטיח לשמור עליהם? מכיוון שהבטחה רגילה לפעמים תלויה בכך שאנשים יתנהגו כמו שצריך, אבל ברית היא הבטחה מוחלטת וחזקה שאי אפשר לבטל. ה' אומר שהוא מֵקִים את הברית, כלומר מעמיד ומקיים אותה באמת ודואג שהעולם ימשיך להתקיים.
ההבטחה הזו לא שייכת רק לנח ולבניו. ה' אומר שהברית נכרתת אִתְּכֶם וְאֶת־זַרְעֲכֶם אַֽחֲרֵיכֶֽם. המילה וְאֶת פירושה כאן "ועם", כלומר ההבטחה היא גם עם הילדים שלכם ועם כל הדורות שיבואו. ה' מבטיח לכל דור מחדש שמעכשיו והלאה לעולם לא יקרה שוב אסון גדול כל כך שישאיר בעולם רק משפחה אחת.