יצא לכם פעם להבטיח משהו חשוב לחבר ולתת לו חפץ קטן כדי שתמיד יזכור את ההבטחה? אחרי המבול, ה' רצה להבטיח לנח ולכל בני האדם שהעולם תמיד ימשיך להתקיים. כדי שההבטחה תרגיש אמיתית, ה' קבע הסכם שנקרא בְּרִית, ונתן לנח סמל מיוחד, אוֹת. האות הזה הוא עדות שאפשר לראות בעיניים, והוא נועד להזכיר לכולם את הברית. ה' השתמש במילה זֹאת, כי הוא ממש הצביע על הקשת שהופיעה באותו רגע בשמיים מול העיניים של נח. הקשת הייתה קיימת בטבע עוד מבריאת העולם, אבל עכשיו ה' נתן לה תפקיד חדש וחשוב והוא להיות סמל של שלום.
יצא לכם לחשוב למה דווקא קשת? אם תסתכלו עליה, תראו שהיא נראית כמו קשת של חצים אבל היא הפוכה. הרגליים שלה פונות למטה אל הארץ והגב שלה פונה למעלה. בנוסף, אין לה בכלל חוט שבעזרתו אפשר לירות חצים. זה בדיוק כמו לוחם שרוצה להראות שהוא בא בשלום, אז הוא הופך את כלי הנשק שלו כלפי מטה. כך ה' מראה שהוא לא יכעס עלינו יותר מהשמיים, אלא יתנהג אלינו באהבה וברחמים. ההבטחה היפה הזו ניתנה לְדֹרֹת עוֹלָם, כלומר לתמיד ולנצח. בתורה המילה הזו נכתבה קצת אחרת וחסרה בה האות ו', כדי ללמד אותנו סוד קטן: היו בהיסטוריה דורות של אנשים כל כך צדיקים וטובים, שהם אפילו לא היו צריכים לראות את הקשת בשמיים כדי לדעת שה' שומר עליהם.