תארו לעצמכם שאתם יוצאים מתיבה גדולה אחרי תקופה ארוכה, ומגלים סביבכם עולם ריק לגמרי. זה בדיוק מה שהרגיש נח. כשהוא יצא מהתיבה וראה שאין יותר אנשים, הוא קצת חשש, הרי נשארו רק הוא ושלושת בניו. כדי להרגיע אותו ולתת לו תקווה, ה' מעניק לו ולבניו ברכה מיוחדת. הברכה הזו דומה מאוד לברכה שקיבל אדם הראשון, אבל היה חשוב לומר אותה שוב, כי העולם שאחרי המבול עבר מעין בריאה מחדש. המילים וַיֹּאמֶר לָהֶם מלמדות שה' פנה גם לבנים של נח, כי מעכשיו הם יהיו האבות של כל משפחת האדם.
כאשר ה' אומר להם פְּרוּ וּרְבוּ, זו לא פקודה, אלא מתנה. ה' נותן להם את הכוח והיכולת להקים משפחות ולהביא חיים חדשים לעולם. לאחר מכן ה' מוסיף וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ. הכוונה היא לא רק לגור בכל מיני מקומות, אלא למלא את העולם במעשים טובים. התפקיד שלהם הוא לתקן את מה שהתקלקל לפני המבול, ולהביא לעולם אור והתנהגות טובה. בניגוד לאדם הראשון, ה' לא אמר לנח לכבוש את הארץ או לשלוט בחיות. הסיבה לכך היא שנח התעלה למדרגה רוחנית כל כך גבוהה, שבעלי החיים פשוט כיבדו אותו באופן טבעי, והוא כבר לא היה צריך להשתמש בכוח כדי לשלוט בהם.