תחשבו על קבוצה שבה כל אחד תורם משהו שונה לגמרי, וכך יחד הם יוצרים צוות מנצח. כך בדיוק נח מחלק את הברכות לבניו וקובע את התפקיד של כל אחד מהם בעולם. נח מברך את בנו יפת במילה יַפְתְּ, שפירושה להרחיב. הוא מברך אותו שה' ייתן לו שטחים גדולים, הצלחה רבה ונחלות רחבות. יפת מקבל את ההצלחה הגשמית, כלומר את כל מה שקשור לבנייה, כוח ופיתוח העולם.
אבל לשם יש תפקיד מיוחד ורוחני. נח אומר וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי־שֵׁם. מי ישכון שם? ה' בעצמו. נח מברך שנוכחות ה' תהיה קרובה במיוחד לצאצאים של שם, שמהם יצא עם ישראל. ה' ישרה את השכינה שלו באוהלים שלהם, כלומר בבתי המקדש ובמקומות שבהם מתפללים ולומדים. כך בעצם ההצלחה והכוח של יפת בעולם נועדו כדי לתמוך בייעוד הרוחני של שם.
בסוף הברכה נח מזכיר את כנען ואומר וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ. המילה לָמוֹ פירושה "להם", כלומר גם לשם וגם ליפת. נח קובע שהתפקיד של כנען יהיה לעזור ולשרת את שני האחים האחרים, ושהתפקיד הזה יישאר תמיד, גם בתקופות קשות שבהן בני שם יהיו בגלות ולא ישלטו בארצם.