תארו לעצמכם שאתם מתעוררים משינה עמוקה ומיד מרגישים שמשהו קרה בזמן שישנתם. זה בדיוק מה שקורה לנח. המילים וַיִּיקֶץ נֹחַ מִיֵּינוֹ מתארות את הרגע שבו נח מתעורר. כשאדם שותה המון יין הוא מאבד את התחושות שלו ממש כמו בשינה, ולכן כשהשפעת היין נעלמת, נח מתעורר והדעת שלו חוזרת להיות צלולה וברורה.
ברגע הזה כתוב וַיֵּדַע אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ. נח מבין מיד מה התרחש בזמן שלא היה יכול להגיב. איך הוא ידע? יש מפרשים שמסבירים שברגע שהתעורר, רוח ה' צלחה עליו והוא ידע את הדברים דרך נבואה. הוא מגלה שבנו פגע בכבודו בצורה קשה. הבן ראה את אביו שוכב באוהל במצב לא מכובד, ובמקום למהר ולכסות אותו, הוא הלך וסיפר על כך לאחים שלו בזלזול ובצחוק. התורה קוראת לבן הזה בְּנוֹ הַקָּטָן, והכוונה היא לחם. למה קטן? לא בגלל הגיל שלו, אלא בגלל ההתנהגות שלו. מי שמתנהג בצורה כל כך לא מכובדת ופוגע באבא שלו, נחשב לאדם קטן, בזוי ושפל.
אולי עברה לכם בראש השאלה, למה בסופו של דבר נח מעניש את כנען הנכד שלו, ולא את חם שעשה את המעשה הרע? יש לכך שתי סיבות מעניינות. הראשונה היא שה' כבר בירך את חם כשהמשפחה יצאה מהתיבה, ואי אפשר להטיל קללה על מי שה' בירך, ולכן העונש עבר לדור הבא. הסיבה השנייה מלמדת אותנו שיעור חשוב לחיים: מי שמזלזל בהורים שלו ולא מכבד אותם, העונש הכי כואב עבורו הוא שהילדים שלו הם אלו שיישאו את התוצאות.