חגי, פרק א׳, פסוק י״ד

Haggai 1:14Sefaria

וַיָּ֣עַר יְהֹוָ֡ה אֶת־ר֩וּחַ֩ זְרֻבָּבֶ֨ל בֶּן־שַׁלְתִּיאֵ֜ל פַּחַ֣ת יְהוּדָ֗ה וְאֶת־ר֙וּחַ֙ יְהוֹשֻׁ֤עַ בֶּן־יְהוֹצָדָק֙ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּד֔וֹל וְֽאֶת־ר֔וּחַ כֹּ֖ל שְׁאֵרִ֣ית הָעָ֑ם וַיָּבֹ֙אוּ֙ וַיַּעֲשׂ֣וּ מְלָאכָ֔ה בְּבֵית־יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת אֱלֹהֵיהֶֽם׃ {פ}

קרה לכם פעם שהייתם צריכים לעשות משימה מאוד חשובה, אבל קצת חששתם להתחיל כי היו בדרך כל מיני קשיים? העם והמנהיגים רצו מאוד לשקם ולבנות את בית המקדש, אבל היו מסביב אויבים שניסו להפריע לעבודה. כדי להתגבר על המכשולים, הם היו צריכים כוח מיוחד. בדיוק בשביל זה ה' נתן להם דחיפה. המילה וַיָּעַר אומרת שה' עורר את הרוּחַ שלהם, כלומר את הרצון החזק שבלב, ונתן להם גבורה ואומץ כדי שלא יוותרו. בעקבות זאת ההנהגה ובראשה זרובבל, שהיה פַּחַת שזה אומר שר ומושל, יחד עם כל העם, התנדבו למשימה בשמחה ובלב שלם. כשכתוב וַיָּבֹאוּ וַיַּעֲשׂוּ מְלָאכָה הכוונה היא שהם עדיין לא התחילו לבנות את המקדש עצמו, אלא רק עשו עבודות הכנה. הם יצאו החוצה במזג האוויר הנעים של סוף הקיץ, חתכו אבנים וניסרו עצים. את כל ההכנות האלו הם עשו בזמן שהם חיכו בסבלנות לאישור הרשמי של המלך, ורק אחר כך היו מוכנים לגשת לבנייה האמיתית.


נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.