קרה לכם פעם שהייתם צריכים לעשות משימה חשובה, אבל מצאתם תירוצים ואמרתם שזה לא הזמן המתאים, בזמן שלדברים שאתם אוהבים דווקא כן מצאתם זמן? הנביא פונה אל העם בביקורת חריפה על התנהגות דומה. העם התעצל לבנות את בית המקדש מתוך פחד או בטענה שעדיין לא הגיע הזמן לכך. לכן, הנביא שואל אותם בפליאה: הַעֵת? האות ה בתחילת המילה משמשת כמו סימן שאלה. הוא בעצם שואל: איך ייתכן שמצאתם זמן לבנות לעצמכם בתים פרטיים, אבל לבית ה׳ לא? הרי לא חיכיתם שנביא יגיד לכם שהגיע הזמן לבנות את הבתים שלכם, אז למה אתם מחכים כשמדובר במקדש?
כדי להראות לעם כמה המצב הזה לא תקין, הנביא מזכיר להם שהבתים שלהם הם סְפוּנִים, כלומר בתים יפים המכוסים ומצופים בעץ יוקרתי, מסודרים ומוגנים היטב. לעומת זאת, בית ה׳ עומד חָרֵב, הרוס ושומם לחלוטין. הניגוד הזה בין הפאר הפרטי לבין החורבן של המקדש נועד לגרום לעם להתבייש בכך שהם דואגים רק לעצמם. הנביא מבהיר להם שההזנחה הזו של בית ה׳ היא הסיבה האמיתית לכך שאין להם ברכה והצלחה במעשים שלהם.