דברי הימים ב, פרק י׳, פסוק ז׳

תארו לעצמכם שאתם מקבלים תפקיד חדש וחשוב, כמו להיות מנהיגים של קבוצה גדולה, אבל אתם מגלים שכולם סביבכם כועסים וממורמרים. איך הייתם מתנהגים כדי שהם יקשיבו לכם? הזקנים החכמים נותנים למלך החדש עצה מיוחדת. הם מבינים שהשלטון שלו עדיין לא יציב, ושהעם מרגיש מרירות רבה. הם גם יודעים שהמלך יכול להרשות לעצמו להקל על העם, כי ההוצאות שלו קטנות יותר משל שלמה אביו. לכן, הם מציעים לו אִם תִּהְיֶה לְטוֹב, כלומר, אם תהיה עכשיו איש טוב שמדבר ברכות, ואפילו תסכים לשרת את העם ולעשות מה שהם מבקשים. הם מוסיפים ואומרים לו וּרְצִיתָם וגם וְדִבַּרְתָּ אֲלֵהֶם דְּבָרִים טוֹבִים, שזה אומר להסכים לבקשות שלהם ולפייס אותם במילים נעימות. הזקנים מבטיחים למלך שאם הוא רק יוותר קצת עכשיו, התוצאה תהיה וְהָיוּ לְךָ עֲבָדִים כָּל הַיָּמִים. המשמעות היא שאם הוא יפייס אותם כעת, הם יישארו נאמנים לו לתמיד, ובסופו של דבר הוא יוכל למלוך בביטחון ולעשות בממלכה ככל שירצה.