קרה לכם פעם שראיתם קבוצה של אנשים שמתנהגת בצורה לא טובה, והאדם שהיה אמור לעצור אותם פשוט פחד מדי? זה בדיוק מה שקרה למלך רחבעם. קבוצה של מורדים החליטה לצאת נגדו, והם מתוארים בתור אֲנָשִׁים רֵקִים. הכוונה היא לא לאנשים ריקים כמו כוס ריקה, אלא לאנשים רשעים שריקים מכל תכונה טובה. הם נקראים גם בְּנֵי בְלִיַּעַל, כי הם חיו "בלי עול", כלומר הם פרקו מעליהם את העול של מלכות שמים והחליטו לא להקשיב לכללים של ה'. אותם מורדים זיהו שלמלך רחבעם יש אופי חלש, ולכן וַיִּתְאַמְּצוּ, הם התחזקו והתקוממו נגדו.
אבל למה המלך לא עצר אותם? הכתוב קורא לרחבעם נַעַר. רחבעם היה אז כבר בן ארבעים ואחת, ולכן המילה הזו לא מתארת את הגיל שלו, אלא את ההתנהגות שלו. הוא התנהג כמו ילד חסר ניסיון, בלי אומץ ובלי כוח נפשי של מנהיג. הוא היה וְרַךְ לֵבָב, כלומר ההפך מאדם חזק. הוא היה מלא בפחד וחשש לצאת למלחמה. בגלל כל הפחד הזה, הוא וְלֹא הִתְחַזַּק לִפְנֵיהֶם, הוא פשוט לא הצליח לאגור את הכוח כדי לעמוד באומץ מול המורדים ולהחזיר לעצמו את המלוכה מידי ירבעם.