התקוממות העמים השכנים נגד ממלכת יהודה היא התגשמות של עונש אלוהי שנגזר על המלך יהורם. לשם כך ה' וַיָּעַר, כלומר עורר, את רוּחַ הפלשתים והערבים, והפיח בהם רצון ושאיפה לצאת למלחמה. מתקפה זו התרחשה לאחר שנים רבות שבהן עמים אלו היו כפופים ליהודה, אך בעקבות מרד האדומים הם זיהו שעת כושר ופתחו בפלישה. צבאות הפלשתים והערבים, אֲשֶׁר עַל־יַד כּוּשִׁים, כלומר עמים ששכנו בסמוך לגבול ארץ כוש, קיימו את גזר הדין האלוהי במלואו. פלישתם הייתה מדויקת והרסנית, פגעה בעם, הובילה לביזת כל רכושו של המלך והסתיימה בשביית נשיו ובניו.
דברי הימים ב, פרק כ״א, פסוק ט״ז
וַיָּ֨עַר יְהֹוָ֜ה עַל־יְהוֹרָ֗ם אֵ֣ת ר֤וּחַ הַפְּלִשְׁתִּים֙ וְהָ֣עַרְבִ֔ים אֲשֶׁ֖ר עַל־יַ֥ד כּוּשִֽׁים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.