דברי הימים ב, פרק כ״א, פסוק י״ט

II Chronicles 21:19Sefaria

וַיְהִ֣י לְיָמִ֣ים ׀ מִיָּמִ֡ים וּכְעֵת֩ צֵ֨את הַקֵּ֜ץ לְיָמִ֣ים ׀ שְׁנַ֗יִם יָצְא֤וּ מֵעָיו֙ עִם־חׇלְי֔וֹ וַיָּ֖מׇת בְּתַחֲלֻאִ֣ים רָעִ֑ים וְלֹא־עָ֨שׂוּ ל֥וֹ עַמּ֛וֹ שְׂרֵפָ֖ה כִּשְׂרֵפַ֥ת אֲבֹתָֽיו׃

סופו של המלך מגיע לאחר תקופה ממושכת של ייסורים, כאשר מחלתו הרצופה הלכה ונמשכה משנה לשנה, במצב של וַיְהִי לְיָמִים מִיָּמִים. לאחר שנתיים בדיוק, במועד שעליו ניבא הנביא מראש, הגיע השלב הסופי וּכְעֵת צֵאת הַקֵּץ לְיָמִים שְׁנַיִם. בנקודה זו הגיעה המחלה לשיאה עד שיָצְאוּ מֵעָיו עִם חָלְיוֹ החוצה בשל מכאוביו העזים, והוא מת מאותם תַחֲלֻאִים רָעִים. לאחר מותו וְלֹא עָשׂוּ לוֹ עַמּוֹ שְׂרֵפָה כִּשְׂרֵפַת אֲבֹתָיו, כלומר העם נמנע מלשרוף את מיטתו וחפציו כטקס של כבוד. מניעת הטקס והרחקתו מקברות המלכים נבעו מסירוב העם לכבדו ומכך שה' לא חפץ ביקרו, אף על פי שהיה צורך מעשי בשריפה כדי להפיג את ריח בשרו.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ח
פסוק כ׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.