התאספות מיוחדת נערכת במקדש במטרה להבטיח את המשכיות שושלת המלוכה. המילים כָּל־הַקָּהָל מכוונות לקהל המסוים שהוזמן והגיע לאספה זו [ביאור שטיינזלץ]. הקהל כורת ברית עִם־הַמֶּלֶךְ, והפרשנים מסכימים כי מהותה של ברית זו היא התחייבות מצדם לעמוד לעזרת המלך ולתמוך בו.
בהמשך, וַיֹּאמֶר לָהֶם, הדובר המציג את הדברים בפני העם הוא יהוידע הכהן [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. הוא מכריז בפניהם הִנֵּה בֶן־הַמֶּלֶךְ יִמְלֹךְ, כלומר, זהו בן המלך הראוי והמיועד למלוכה. המלכתו נעשית כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ עַל־בְּנֵי דָוִיד, כהשלמה והגשמה של הבטחת ה׳ שהמלוכה לעולם לא תפסוק מזרעו של דוד, ולפיכך קיימת חובה לקיים את דברו [ביאור שטיינזלץ].