היערכות הכוחות המתוכננת במהלך הכתרת המלך יואש נועדה להבטיח את שלומו ולהסוות את המרד. פיצול השומרים והצבתם במוקדים שונים ברחבי המקדש וסביבתו נועדו למנוע התקהלות מחשידה שתסגיר את המהלך בטרם עת [ביאור שטיינזלץ].
כאשר הכתוב מציין וְהַשְּׁלִשִׁית, הכוונה היא למעשה לקבוצה השנייה מתוך שלוש [רש"י]. שתי קבוצות אלו הורכבו משומרים שסיימו את משמרת השבת שלהם, ולכן היו פנויים מעבודת המקדש הרגילה לאחר שמחליפיהם נכנסו לתפקיד [מצודת דוד]. תפקידה של הקבוצה המוצבת בְּבֵית הַמֶּלֶךְ היה לשמור על המלך לאחר שייכנס לביתו, ולהבטיח שמתנגדיו לא יתקבצו סביבו כדי להתנקש בחייו [רש"י, מצודת דוד].
הקבוצה הנוספת הוצבה בְּשַׁעַר הַיְסוֹד. הפרשנים מזהים שער זה עם שער המזרח [רד"ק, מצודת דוד]. הוא כונה "שער היסוד" משום שהיווה את נקודת ההתחלה של קדושת המקדש, כשם שיסוד הוא תחילתו של בניין [מצודת דוד]. בתיאור המקביל בספר מלכים נקרא שער זה בשם "שער סור", ובתלמוד הירושלמי מוסבר כי לשער היו שבעה שמות שונים [רש"י, רד"ק]. השם "סור" ניתן לו מכיוון ששם היו מטהרים את המצורעים, ועל סמך הפסוק במגילת איכה המדבר על טמאים: "סורו טמא קראו למו" [רש"י].
שאר הנוכחים, המכונים וְכָל הָעָם, שהם בני ישראל שלא נמנו על יחידות המשמר הספציפיות, נדרשו לעמוד על משמרתם בְּחַצְרוֹת בֵּית ה', כלומר בתוך עזרות המקדש [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].