בעת משבר ומצוקה, מתעורר האדם להכרה בתלותו המוחלטת בבורא, מה שמוביל אותו לתשובה עמוקה ולתחנונים. וּכְהָצֵר לוֹ משמעו כאשר באו עליו צרות, אשר הביאו אותו לידי הכרה שאין לו על מי להסתמך אלא על אביו שבשמים [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. מתוך מצוקה זו הוא חִלָּה אֶת פְּנֵי ה', כלומר התחנן ונשא תפילה. ישנה הבחנה מהותית בסוג תפילה זה: בעוד שתפילה רגילה נועדה להפיק רצון וחסד, מטרתו של חילוי הפנים היא לפייס את ה' ולהסיר את קצפו [מלבי"ם]. תהליך זה של יראה ותחנונים הוביל לכך שוַיִּכָּנַע מְאֹד, והוא השפיל עצמו בהכנעה מוחלטת לפני אלוהי אבותיו [ביאור שטיינזלץ].
דברי הימים ב, פרק ל״ג, פסוק י״ב
וּכְהָצֵ֣ר ל֔וֹ חִלָּ֕ה אֶת־פְּנֵ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֑יו וַיִּכָּנַ֣ע מְאֹ֔ד מִלִּפְנֵ֖י אֱלֹהֵ֥י אֲבֹתָֽיו׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.