סיכום קורות חייו של מנשה משלב בין שני קצוות מנוגדים: תקופת החטא והעבודה הזרה החמורה, ולעומתה תהליך התשובה והכניעה. הכתוב מציין כי כלל האירועים הללו תועדו ונכתבו.
הכתוב פותח בציון וּתְפִלָּתוֹ, כלומר האופן שבו התפלל מנשה [רש"י], ולאחר מכן מתאר וְהֵעָתֶר לוֹ, קבלת התפילה וההיעתרות של ה' אליו [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. קבלת התפילה באה לידי ביטוי בכך שה' השיב את מנשה אל מלכותו [רש"י].
מנגד, הכתוב מפרט גם את כָל־חַטָּאתוֹ וּמַעְלוֹ. מפורטים בו המקומות שבהם חטא טרם כניעתו ותשובתו, כאשר בנה בָּמוֹת והעמיד פסלים וסמלי עבודה זרה, המכונים הָאֲשֵׁרִים וְהַפְּסִלִים [ביאור שטיינזלץ].
בסיום מצוין כי כלל המאורעות הללו כְּתוּבִים עַל דִּבְרֵי חוֹזָי. באשר למשמעות המילה חוֹזָי, קיימת מחלוקת בין המפרשים. גישה אחת סבורה כי זהו שמו הפרטי של נביא שחי באותה תקופה [מצודת ציון]. לעומת זאת, גישה אחרת מפרשת את המילה כצורת רבים של המילה חוזה, כלומר נביאים, כאשר האות יו"ד מחליפה את האות מ"ם השכיחה בצורת הרבים. לפי פירוש זה, קורות חייו של מנשה נכתבו במספר ספרים שחוברו על ידי נביאי ה' [רד"ק, ביאור שטיינזלץ].