זעקה של שבר וקובלנה עולה מן הכתוב על מעשיו של מנשה, אשר הכניס עבודה זרה אל המקום המקודש ביותר, בניגוד מוחלט לייעודו האלוהי. הפרשנים מסכימים כי הכתוב אינו רק מציג עובדה, אלא משמיע קול מחאה על גודל החטא, כאילו הוא קורא: "ראו מה עשה!".
מנשה חטא בכך שוּבָנָה מִזְבְּחוֹת המיועדים לפולחנים זרים ולעבודת אלילים, כוכבים ומזלות [רש"י, ביאור שטיינזלץ]. חומרת המעשה מודגשת בכך שהמזבחות הללו הוקמו דווקא בְּבֵית ה', המקום אֲשֶׁר אָמַר ה' בִּירוּשָׁלִַם יִהְיֶה שְּׁמִי לְעוֹלָם. כלומר, מנשה בחר להציב את העבודה הזרה בדיוק בבית המקדש שבירושלים, המקום היחיד שעליו הכריז ה' כי בו הוא רוצה ששמו ישכון לנצח [רש"י, מצודת דוד].