הצבת עבודה זרה בתוך המקום המקודש ביותר מהווה חילול הקודש חמור, שכן הפסל מוכנס בדיוק אל המקום שעליו הבטיח ה' כי שמו ישכון בו לנצח.
הביטוי פסל הסמל מתייחס לדמות, צורה או צלם שנעשה. יש המקשרים מילה זו לביטוי "סמל הקנאה" המוזכר בספר יחזקאל [מצודת ציון, רלב"ג, ביאור שטיינזלץ]. את הפסל הזה הציבו בבית האלהים, כלומר בתוך המקדש עצמו, המקום שעליו אמר ה' לדוד ולשלמה כי בו בחר מכל השבטים להשרות את שכינתו [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
לגבי המילה לְעֵילוֹם החותמת את הפסוק, הפרשנים מסכימים כי משמעותה היא "לעולם", כלומר הבטחת ה' הייתה ששמו ישכון בבית המקדש לנצח. בנוסף, לגבי המילה מִכֹּל בצירוף "מכל שבטי ישראל", קיימת הערת נוסח המדגישה כי יש לקרוא אותה בניקוד חולם, בניגוד לדפוסים ישנים שבהם הודפסה בקמץ [מנחת שי].