יצא לכם פעם לעשות טעות דווקא בגלל שניסיתם לעשות משהו טוב? זה בדיוק מה שקרה למלך חזקיהו. כשהוא חולה מאוד ועומד בפני סכנת חיים, הוא פונה אל ה׳ בתפילה אישית ומרגשת. הוא פותח במילה אָנָּה, שהיא מילת בקשה ותחינה, ומוסיף את המילה נָא, שפירושה עכשיו. חזקיהו מבקש מה׳ לזכור את המסירות שלו בשני דברים. הראשון הוא הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנֶיךָ, כלומר שהוא תמיד עבד את ה׳ מכל הלב ובכוונה פנימית. הדבר השני הוא וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי, שמתייחס למעשים הטובים שלו. למשל, פעם הוא אפילו החביא ספר רפואות מיוחד, כדי שהעם יזכור לסמוך על ה׳ ולא רק על תרופות.
במבט ראשון, זה אולי נשמע כאילו חזקיהו מתגאה במעשים שלו, אבל האמת היא שהוא פשוט מנסה להסביר את עצמו. חזקיהו נמנע מלהתחתן ולהביא ילדים כי הוא ראה בעתיד שייוולד לו בן שיעשה דברים רעים. כשהוא אומר שעשה את הטוב בעיני ה׳, הוא מתכוון שהוא באמת חשב שזה הדבר הנכון לעשות כדי להגן על כבוד ה׳. בסוף התפילה נאמר וַיֵּבְךְּ חִזְקִיָּהוּ בְּכִי גָדוֹל. הוא לא בכה רק מהפחד למות, אלא מתוך צער עמוק על כך שלא יהיה לו ילד שימשיך את דרכו. הבכי הזה הראה חרטה אמיתית. חזקיהו הבין שהוא לא היה צריך לעשות חשבונות במקום ה׳, ומתוך הבכי והצער הוא החליט לתקן את הטעות, לשנות את דרכו ולהקים משפחה.