מלכים ב, פרק כ׳, פסוק ז׳

II Kings 20:7Sefaria

וַיֹּ֣אמֶר יְשַׁעְיָ֔הוּ קְח֖וּ דְּבֶ֣לֶת תְּאֵנִ֑ים וַיִּקְח֛וּ וַיָּשִׂ֥ימוּ עַֽל־הַשְּׁחִ֖ין וַיֶּֽחִי׃

חשבתם פעם איך היו מרפאים אנשים לפני שהמציאו את התרופות של היום? המלך חזקיהו שכב במיטתו כשהוא חולה מאוד. ואז, הנביא ישעיהו מגיע אליו עם בשורה משמחת מאת ה׳: המלך עומד להבריא. אבל כדי שזה יקרה, הנביא מבקש מהאנשים של המלך לעשות משהו מפתיע.


הוא מורה להם לקחת דְּבֶלֶת תְּאֵנִים, שזה בעצם גוש של תאנים שיובשו ונדחסו יחד, ולהניח את הגוש הזה ישר על הַשְּׁחִין, שהוא הפצע הכואב שעל העור של המלך. רוב החכמים מסבירים שקרה כאן נס מיוחד במינו. בדרך כלל, אם מניחים תאנים יבשות על פצע, זה רק עושה יותר נזק ומחמיר את המצב. אבל ה׳ רצה להראות שהרפואה מגיעה אך ורק ממנו, ולכן הוא בחר לרפא את המלך דווקא בעזרת משהו שבטבע שלו אמור בכלל להזיק. הפעולה הזו עבדה בצורה מופלאה, ובסוף מסופר על המלך וַיֶּחִי. הכוונה כאן היא לא שהוא קם לתחייה ממוות, אלא שהוא פשוט עבר תהליך של החלמה מלאה וחזר להיות בריא וחזק.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ו׳
פסוק ח׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.