תארו לעצמכם שמצאתם משהו נדיר וחשוב מאוד, ואתם חייבים לשאול אדם חכם מה לעשות איתו. למי תפנו? כששרי המלך והכהן הגדול מצאו את ספר התורה, הם יצאו מיד לחפש נביא שיגיד להם מה ה' רוצה שהם יעשו. הם בחרו ללכת אל חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה. אולי תשאלו את עצמכם למה הם הלכו דווקא אליה ולא לנביא המפורסם ירמיהו שחי באותה תקופה? התשובה פשוטה: ירמיהו לא היה בירושלים באותו זמן, וחולדה הייתה קרובה וזמינה.
חולדה לא חיה לבדה רחוק מכולם, אלא הייתה אֵשֶׁת שַׁלֻּם, אישה נשואה שחיה יחד עם העם שלה. בעלה שלום היה שר חשוב, והתפקיד שלו היה שֹׁמֵר הַבְּגָדִים, כלומר השר שאחראי לשמור על בגדי המלכות של המלך. המקום שבו חולדה ישבה נקרא בַּמִּשְׁנֶה. זה היה אזור חשוב בירושלים, בין החומות של העיר, ששימש כבית מדרש. שם היא הייתה יושבת ומלמדת תורה. כשהשרים הגיעו אליה, וַיְדַבְּרוּ אֵלֶיהָ, הם מסרו לה את דברי המלך וסיפרו לה בהתרגשות על ספר התורה שהם מצאו.