קרה לכם פעם שפתחתם ספר ישן, והוא נפתח בדיוק בעמוד שהתאים במדויק למה שעובר עליכם באותו רגע? הנביאה מסבירה למלך יאשיהו שמציאת ספר התורה לא הייתה סתם צירוף מקרים. ה' כיוון את הדברים כך שהספר יימצא כשהוא גלול ופתוח בדיוק בפסוקים שמזהירים את העם. המילים הִנְנִי מֵבִיא רָעָה מלמדות שזהו מסר ישיר מאת ה'. בגלל שעם ישראל עזב את דרך ה', הספר נפתח בפסוק שמסביר שהם ייאלצו לעזוב את הארץ, כהתמודדות של מידה כנגד מידה.
בהמשך נאמר שאלו הם הדברים אֲשֶׁר קָרָא מֶלֶךְ יְהוּדָה. אבל רגע, הרי מי שקרא את הספר בקול היה שפן הסופר, ולא המלך עצמו! אז למה הכתוב אומר שהמלך קרא? הסיבה היא שכאשר מלך מצווה על מישהו לבצע משימה, הפעולה נחשבת כאילו המלך עשה אותה בעצמו. ממש כמו שאומרים ששלמה המלך בנה את בית המקדש, למרות שפועלים רבים בנו אותו בפועל. חוץ מזה, כאשר אדם מקשיב בתשומת לב לדברים שמקריאים לו, זה נחשב ממש כאילו הוא קרא אותם בעצמו.