קרה לכם פעם שמישהו עזר לכם, והרגשתם שאתם ממש חייבים להחזיר לו טובה? זה בדיוק מה שהרגיש דוד המלך. בעבר הרחוק, כשהוא היה בצרות, מלך עמון שקראו לו נחש, עזר לו והציל את אחד מהאחים שלו. עכשיו, כשנחש מת, דוד רצה להחזיר לו טובה ולנחם את הבן שלו, חנון. לכן דוד אמר אֶעֱשֶׂה חֶסֶד, כלומר, אני אעשה מעשה טוב כדי להגיד תודה על העזרה מאז.
אבל הייתה כאן בעיה. בתורה כתוב שאסור לעם ישראל לדרוש בשלומם של העמונים. דוד חשב שאם הוא שולח שליחים רק כדי לנחם את הבן אֶל אָבִיו, כלומר לדבר איתו רק על אבא שלו שמת, זה יהיה מותר כי זו רק תודה אישית ולא קשר בין המדינות. ברגע שהשליחים הגיעו אל אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן, הכל השתבש. בגלל שהם נכנסו ממש לתוך הארץ, זה היה נראה לכולם כמו ביקור רשמי, וזה עורר חשד. העוזרים של חנון חשבו שהשליחים של דוד באו לרגל. במקום לקבל את התנחומים, הם התנהגו לשליחים בצורה מאוד מעליבה ופגעו בהם, כדי לזלזל בחוקים של עם ישראל. מזה אנחנו לומדים שלמרות הכוונה הטובה של דוד, כשמנסים להיות רחמנים במקום שבו ה' אמר במפורש לא לעשות זאת, זה עלול להסתיים בצורה לא נעימה.