תארו לעצמכם שאתם מפקדים על צבא, ולפתע אתם מגלים שהאויב מקיף אתכם משני כיוונים שונים. כיצד הייתם פועלים? זה בדיוק המצב שאליו נקלע יואב, שר הצבא. הוא ראה כי פְּנֵי הַמִּלְחָמָה, כלומר חזית הקרב, נמצאת גם מִפָּנִים וּמֵאָחוֹר. מצד אחד, בשדה הפתוח, עמד צבא ארם, ומאחור, ממש בפתח שער העיר, חיכו בני עמון. יואב הבין מיד שאם יתקדם לעבר העיר כדי להילחם בעמונים, הארמים יתקפו אותו מאחור והוא יילכד בין שני הצבאות.
לכן, הוא חשב על תוכנית חכמה והחליט להילחם קודם כל בארמים שבשדה. למשימה הקשה הזו הוא אסף את בְּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל, שהם קבוצה של הלוחמים הכי טובים ומובחרים שיש, והציב אותם לִקְרַאת אֲרָם. הוא עשה זאת מפני שהצבא הארמי היה גדול, חזק ומיומן מאוד, לעומת בני עמון שהיו חזקים רק בגלל שהסתתרו קרוב למבצר המוגן שלהם. את שאר החיילים נתן יואב לאחיו אבישי כדי שישמרו על החזית השנייה מול בני עמון. התוכנית הייתה שאם העמונים יחליטו לצאת אל השדה הפתוח, הכוח של אבישי יספיק כדי לנצח אותם, ובמקביל הם יהיו מוכנים לעזור ליואב מול צבא ארם אם הוא יצטרך עזרה.