ייחוסו הכפול של בֶּן־יְהוֹנָתָן בֶּן־שָׁאוּל מציף בו רגשות מעורבים של פחד מנקמת המלך לצד תקווה לחסד בזכות אביו. עצם הגעתו מסמלת את יציאתו ממחבוא שבו הסתיר את זהותו, כאשר השם מְפִיבֹשֶׁת מבטא את חכמתו הרבה שבה היה מבייש את דוד בדיונים, בניגוד לעלילות שטפלו עליו. מתוך אימה ורעד שניכרו היטב בתנועותיו, וַיִּפֹּל עַל־פָּנָיו וַיִּשְׁתָּחוּ. כאשר המלך פונה אליו הוא משיב הִנֵּה עַבְדֶּךָ, תשובה המהווה נימוס מלכותי שגרתי, או לחלופין מבטאת כניעה מוחלטת והשלמה מראש עם כל עונש שיוטל עליו.
שמואל ב, פרק ט׳, פסוק ו׳
וַ֠יָּבֹ֠א מְפִיבֹ֨שֶׁת בֶּן־יְהוֹנָתָ֤ן בֶּן־שָׁאוּל֙ אֶל־דָּוִ֔ד וַיִּפֹּ֥ל עַל־פָּנָ֖יו וַיִּשְׁתָּ֑חוּ וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ מְפִיבֹ֔שֶׁת וַיֹּ֖אמֶר הִנֵּ֥ה עַבְדֶּֽךָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.