דוד מבחין בחרדתו של מפיבושת מפני הוצאה להורג, וממהר להרגיעו במילים אַל־תִּירָא, כדי להבהיר שקרא לו במטרה לגמול עמו חסד. החסד הראשון הוא הבטחת המלך וַהֲשִׁבֹתִי לְךָ אֶת־כָּל־שְׂדֵה שָׁאוּל, כלומר השבת כל נחלת שאול בחזרה לידי המשפחה. צעד זה מהווה חסד ולא חובה משפטית, משום שהנכסים הוחרמו בגין מרידה, עברו לידי דוד מתוקף המלוכה, או שמעמדם נותר לא ברור עד אז. החסד השני הוא הענקת כבוד אישי וקבוע, כפי שמתבטא בהבטחה וְאַתָּה תֹּאכַל לֶחֶם עַל־שֻׁלְחָנִי תָּמִיד. בניגוד להשבת הקרקעות שנעשתה בעבור יהונתן, הזכות לשבת בשולחן המלך ניתנה למפיבושת בזכות חוכמתו ומעלתו האישית.
שמואל ב, פרק ט׳, פסוק ז׳
וַיֹּ֩אמֶר֩ ל֨וֹ דָוִ֜ד אַל־תִּירָ֗א כִּ֣י עָשֹׂה֩ אֶעֱשֶׂ֨ה עִמְּךָ֥ חֶ֙סֶד֙ בַּֽעֲבוּר֙ יְהוֹנָתָ֣ן אָבִ֔יךָ וַהֲשִׁבֹתִ֣י לְךָ֔ אֶֽת־כׇּל־שְׂדֵ֖ה שָׁא֣וּל אָבִ֑יךָ וְאַתָּ֗ה תֹּ֥אכַל לֶ֛חֶם עַל־שֻׁלְחָנִ֖י תָּמִֽיד׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.