דברי הימים א, פרק י״ט, פסוק ה׳

I Chronicles 19:5Sefaria

וַיֵּלְכוּ֩ וַיַּגִּ֨ידוּ לְדָוִ֤יד עַל־הָֽאֲנָשִׁים֙ וַיִּשְׁלַ֣ח לִקְרָאתָ֔ם כִּֽי־הָי֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים נִכְלָמִ֣ים מְאֹ֑ד וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ שְׁב֣וּ בִֽירֵח֔וֹ עַ֛ד אֲשֶׁר־יְצַמַּ֥ח זְקַנְכֶ֖ם וְשַׁבְתֶּֽם׃ {ס}

שליחים דיווחו לדוד המלך על התקרית ועל המצב המשפיל שבו שבים שגריריו, וכך וַיֵּלְכוּ וַיַּגִּידוּ לְדָוִיד עַל־הָאֲנָשִׁים. בתגובה לכך שלח דוד שליחים מטעמו לפגוש אותם בדרך, וַיִּשְׁלַח לִקְרָאתָם, שכן השגרירים נמנעו מלהגיע בעצמם אל המלך כִּי־הָיוּ הָאֲנָשִׁים נִכְלָמִים מְאֹד וחשו בושה עמוקה לצעוד במראה מבוזה מארץ בני עמון. דוד הודיע להם כי אינו דורש שיגיעו אליו כעת, אלא הורה להם שְׁבוּ בִירֵחוֹ עַד אֲשֶׁר־יְצַמַּח זְקַנְכֶם, כלומר המתינו בעיר עד שזקנכם יגדל מחדש. רק לאחר מכן, וְשַׁבְתֶּם בחזרה אל בתיכם.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ד׳
פסוק ו׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.