הָרוּחַ שיצא ועמד לפני ה' הוא רוחו של נבות היזרעאלי, שלא מצאה מנוח עד שתנקום באחאב על שרצח אותו בעדות שקר. כאשר ה' שואל אותו בַּמָּה, כלומר כיצד תעשה זאת, השאלה נובעת מן הצורך להעניש מידה כנגד מידה, וכן מהתמיהה כיצד נשמה קדושה יכולה לשמש כגורם מטעה. על כך משיב הרוח כי ישתמש בכוח הטומאה שנוצר מאותו עוון של עדות השקר שהביא למותו, ויהפוך לרוח שקר בפי נביאי אחאב. למען ביצוע הנקמה, רוחו של נבות הייתה מוכנה לרדת ממחיצתה הקדושה ולהשתמש בפיתוי ושקר.
מלכים א, פרק כ״ב, פסוק כ״א
וַיֵּצֵ֣א הָר֗וּחַ וַֽיַּעֲמֹד֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה וַיֹּ֖אמֶר אֲנִ֣י אֲפַתֶּ֑נּוּ וַיֹּ֧אמֶר יְהֹוָ֛ה אֵלָ֖יו בַּמָּֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.