לקראת יציאתו לקרב, המלך אחאב מעביר לשני שרים פקודות קשות בנוגע לנביא מיכיהו. בפנייה וְאָמַרְתָּ הוא מצווה עליהם לקחת אֶת־זֶה, ביטוי המעיד על זלזול מופגן כלפי הנביא, ולהשליך אותו אל בֵּית הַכֶּלֶא, הוא בית האסורים. המלך דורש להחזיקו בתנאי מעצר מחמירים ולספק לו לֶחֶם לַחַץ וּמַיִם לַחַץ, כלומר כמות מזון ושתייה מינימלית שתספיק אך ורק כדי להשאירו בחיים בתנאי דוחק וצמצום, מבלי להשביעו. תנאים אלו יימשכו עַד בֹּאִי בְשָׁלוֹם, עד שהמלך ישוב בבטחה מהמלחמה ויתפנה לבוא עמו חשבון.
מלכים א, פרק כ״ב, פסוק כ״ז
וְאָמַרְתָּ֗ כֹּ֚ה אָמַ֣ר הַמֶּ֔לֶךְ שִׂ֥ימוּ אֶת־זֶ֖ה בֵּ֣ית הַכֶּ֑לֶא וְהַאֲכִלֻ֜הוּ לֶ֤חֶם לַ֙חַץ֙ וּמַ֣יִם לַ֔חַץ עַ֖ד בֹּאִ֥י בְשָׁלֽוֹם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.