מלך יהודה יוזם ניסיון שאפתני לחדש את ימי הזוהר של שלמה המלך, ומקים צי ימי במטרה לייבא זהב מרחוק. אולם, המיזם הכלכלי קורס בטרם יצא לדרכו, והספינות טובעות עוד בנמל הבית.
המילה עָשָׂה נכתבת במסורת הקריאה, אך בכתיב מופיעה המילה "עשר". הפרשנים מסבירים כי הבדל זה בא ללמד שיהושפט בנה צי המונה בדיוק עשר ספינות [רלב"ג, רד"ק]. הצי מוגדר כאֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ, ולפי רוב הפרשנים אין הכוונה לספינות שנסעו לתרשיש, אלא לספינות גדולות וחזקות בעלות צוות חותרים, שנבנו במבנה ובתבנית המקובלים באניות של תרשיש [מצודת דוד, אברבנאל, ביאור שטיינזלץ]. מטרת הצי הייתה לָלֶכֶת אֹפִירָה לַזָּהָב, כלומר להפליג לארץ אופיר כדי להביא משם זהב, ממש כפי שעשה שלמה המלך בשעתו. נקודת המוצא להפלגה הייתה בְּעֶצְיוֹן גָּבֶר, עיר הנמל הדרומית של ממלכת יהודה שלחוף ים סוף [ביאור שטיינזלץ].
בפועל, המסע וְלֹא הָלָךְ, שכן הספינות נִשְׁבְּרוּ בנמל. גם כאן קיים הבדל בין הכתיב לקרי, כאשר המילה נכתבת בלשון יחיד ("נשברה") ונקראת בלשון רבים. שינוי זה מרמז שהספינות לא נהרסו יחד באירוע יחיד, אלא כל ספינה וספינה נשברה לבדה [רד"ק].
באשר לסיבת שבירת הספינות, הפרשנים מסכימים כי מדובר בעונש אלוהי. על סמך התיאור המקביל בספר דברי הימים, הם מציינים כי יהושפט עשה שותפות כלכלית במיזם זה עם אחזיהו מלך ישראל, שהיה אדם רשע. בעקבות חבירה זו, נביא הוכיח את יהושפט והכריז כי ה' יהרוס את מעשיו. לאחר אסון טביעת הספינות, הציע אחזיהו ליהושפט להקים שותפות שנייה ולהפליג שוב, אך יהושפט סירב בתוקף [רש"י, רד"ק, רלב"ג, אברבנאל]. למרות ההסכמה הרחבה, יש מי שמעלה אפשרות שהתיאור בספר דברי הימים, שם נאמר שהספינות יועדו להגיע לתרשיש עצמה, מתייחס לאירוע היסטורי אחר לחלוטין ולא לאירוע המתואר כאן [מצודת דוד].
הבדלי התיאורים בין ספר מלכים לספר דברי הימים נובעים ממגמות העריכה השונות של הספרים. בעוד שספר דברי הימים מאריך בתיאור גדולתו של יהושפט, עושרו, מלחמותיו ופעולותיו להפצת תורה, ספר מלכים משמיט את רוב התיאורים הללו. זאת משום שספר מלכים מתמקד בעיקר באירועים הקשורים לענישת רשעים או להתגשמות גזירות אלוהיות, ולא בסיפור ההיסטורי המלא של מלכי יהודה [אברבנאל].