השלמת המהפכה הרוחנית והמוסרית בממלכת יהודה דרשה טיפול בתופעות שורשיות של פולחן ופריצות ששרדו את הרפורמות הקודמות. המונח הקָּדֵשׁ מתייחס לתופעה של ניאוף וזנות שנעשו בפרהסיא [רש"י, מצודת ציון]. הפרשנים נחלקו באשר לזהותם המדויקת של אנשים אלו. בעוד שיש המפרשים כי מדובר ספציפית בזונות ממין זכר שהיו מוכנים למשכב כחלק ממנהגי הפולחן האלילי [רלב"ג, ביאור שטיינזלץ], אחרים רואים בכך שם כולל המאגד בתוכו נשים זונות, גברים המוכנים לזנות, או אנשים שהוקדשו במיוחד לעבודת האשרה [רד"ק, אברבנאל].
המילה בִּעֵר משמעותה פינוי וסילוק מוחלט מן העולם [מצודת ציון]. פעולת הביעור של יהושפט מתוארת כהשלמת המלאכה של אביו. אסא החל במאבק נגד העבודה הזרה הגלויה והמגונה הזו, אך לא הצליח להכחידה בשלמות, כך שחלק מאותם קדשים נותרו בארץ. יהושפט, שהמשיך את דרך אביו, השלים את המשימה וסילק אותם לחלוטין [ביאור שטיינזלץ, אברבנאל].