רגעים ספורים לפני היציאה לקרב, מלך ישראל נוקט בתכסיס דרמטי המונע משילוב של חישוב צבאי ופחד עמוק מפני נבואת זעם. הוא מציע למלך יהודה חלוקה שונה של תפקידים ולבוש במערכה, בניסיון לחמוק מגורלו.
הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהמילה הִתְחַפֵּשׂ משמעותה שינוי הבגדים והסתרת הזהות, והיא נאמרת בלשון מקור, כלומר: "עליי להתחפש ולהיכנס לקרב". מנגד, באומרו וְאַתָּה לְבַשׁ בְּגָדֶיךָ, כוונתו שיהושפט יישאר בבגדי המלכות המזוהים עמו. המניע למהלך זה הוא כפול: במישור הצבאי, מלך ישראל ידע שצבא ארם שונא אותו אישית ויחפש לפגוע בו, בעוד שעם מלך יהודה אין להם כל סכסוך [רש"י, רד"ק, ביאור שטיינזלץ]. במישור הרוחני, למרות שהפגין חוסר אמונה פומבי, מלך ישראל חשש מאוד מנבואת הפורענות של מיכיהו הנביא, שיועדה אך ורק לו. משום כך הוא עודד את יהושפט ללבוש את בגדי מלכותו ללא חשש, שכן כלפיו לא נגזרה כל רעה [רלב"ג, מצודת דוד].
רובד נוסף ומעמיק למניעיו של מלך ישראל מציע [מלבי"ם], שמסביר כי המלך קיווה להערים על הגזרה האלוהית. הוא סבר שאם יתחפש לאדם פשוט ויאבד באופן זמני את מעמדו החיצוני כמלך, תתקיים בכך נבואת החורבן באופן חלקי, ודי יהיה בכך כדי לבטל את גזרת המוות שריחפה מעל ראשו.
גישה שונה לחלוטין מציג [אברבנאל], החולק על פירוש המילה כשינוי זהות. לדעתו, הִתְחַפֵּשׂ אינו מלשון תחפושת, אלא נגזר מלשון "חיפוש" וחקירה. לפי פירוש זה, מלך ישראל מציע ליהושפט לנוח מאחור: "אני אצא לקרב חמוש בשריון ואעשה את החיפושים ופעולות המלחמה בחזית, ואילו אתה לְבַשׁ בְּגָדֶיךָ - הישאר בבגדיך הרגילים ללא כלי נשק, כי אין לך צורך להילחם".
עם זאת, הפרשנים מדגישים כי כל תחבולותיו של מלך ישראל עלו בתוהו. עצת ה' היא שעמדה, ומלך ישראל נהרג מחץ שנורה באקראי למרות שלא זוהה. מנגד, יהושפט, שבלט בשטח בבגדי מלכותו ואף הוקף בטעות על ידי שרי ארם שחיפשו ללכוד מלך, ניצל בדרך נס בזכות חסידותו ויושר לבבו [רד"ק, אברבנאל].