לאחר תקופה של מאורעות סוערים ומלחמות גדולות, השתרר באזור שקט זמני. המילה וַיֵּשְׁבוּ מבטאת מצב של ישיבה בשלווה ובהשקט [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. תקופת רגיעה זו של שָׁלֹשׁ שָׁנִים שבהן אֵין מִלְחָמָה, אינה מקרית, אלא נובעת במישרין מהכנעתו של המלך אחאב לפני ה'.
הפרשנים מסכימים כי בעקבות חזרתו בתשובה של אחאב, ה' השהה את מערכות המלחמה והעונשים שנגזרו עליו. מכיוון שאחאב חס על חייו של בן הדד מלך ארם ושילח אותו בשלום, נגזר עליו כי נפשו תהיה תחת נפשו של בן הדד. אולם, בזכות הכנעתו, נדחתה גזירת המוות למשך שלוש השנים הללו, שבסופן אכן נהרג ברמות גלעד [רלב"ג, אברבנאל]. לולא נכנע לפני ה', עונשו היה מגיע מוקדם יותר, והוא היה מוצא את מותו כבר בחלקת נבות היזרעאלי [אברבנאל].
משך הזמן המדויק של הרגיעה, שָׁלֹשׁ שָׁנִים, ניתן לאחאב כנגד שלושה מעשים בולטים של הכנעה שביצע: קריעת בגדיו, לבישת שק וצום [חומת אנך]. בנוסף לעונשו האישי של המלך, נגזר גם עונש על העם כולו בעקבות שחרור מלך ארם. עונש קולקטיבי זה נדחה לזמן רחוק עוד יותר, עד לימיו של חזאל [רלב"ג, אברבנאל].