התייצבותו של יהושפט לצד אחאב לקראת יציאה משותפת למלחמה מלווה בדרישה נחרצת לקבלת הדרכה אלוהית. יהושפט, בהיותו אדם תם, ישר וירא אלוהים, סירב לקבל החלטות או לצאת לקרב מבלי לברר תחילה את רצון ה' [רלב"ג, אברבנאל]. משום כך הוא פונה למלך ישראל בבקשה: דְּרָשׁ, כלומר חפש ובקש הדרכה כראוי לפני היציאה למערכה [ביאור שטיינזלץ].
השימוש במילה כַיּוֹם במשפט זה זוכה למספר התייחסויות. גישה אחת רואה בכך פנייה אישית לאחאב, שמשמעותה: גם אם אינך רגיל בדרך כלל לדרוש בדבר ה', עשה זאת לפחות עכשיו, בעת הזו [מצודת דוד]. מנגד, יש המפרשים את המילה כהתניה הקשורה לנוכחותו של יהושפט, לאמור: דרוש את ה' משום שאני נמצא כאן איתך היום [מלבי"ם].
דרישה זו של יהושפט לשמוע את דְּבַר ה' חושפת את הפער העמוק בינו לבין אחאב. בעוד שאחאב נטה לעבודה זרה והקיף עצמו בנביאי שקר, יהושפט חיפש נבואת אמת. נביאיו של אחאב אמנם ניסו לרצות את יהושפט והשתמשו בשם ה' כדי לשכנעו שיצליח בקרב, אך יהושפט זיהה מיד שאין בהם ממש. הוא הבחין בכך שכולם התנבאו בסגנון אחד זהה לחלוטין, בניגוד לנביאי אמת המתאפיינים בסגנון דיבור אישי וייחודי לכל אחד [אברבנאל]. הבחנה זו היא שהובילה את יהושפט לעמוד על דרישתו ולחפש נביא אמת שדרכו יוכלו לברר את רצון ה' לאשורו.